פסק-דין בתיק ת"א 4114-08

1.                  התובעים, ציפורה ונחום שני בעלי הזכויות בדירה מס' 12 ברח' ראשון לציון 10 בנתניה. הנתבע מס' 1, ראובן גפני היה בעל הזכויות בדירה מס' 13 - דירת הגג הנמצאת מעל לדירת התובעים. הנתבע מכר זכויותיו בדירה זו לנתבת מס' 2, ' עזיזה רולנד מרדכי. לטענת התובעים בכתב התביעה כתוצאה משיפוצים שבוצעו בדירה מס' 13  בשנת 2006 החלו לחדור מים ורטיבות לדירתם. משכך הגישו תביעה זו כנגד הנתבעים לפיצוי על נזקיהם שכללו :

א.                  סך של 63,525 ש"ח נזקים שפורט בחוות דעת מהנדס מטעמם.

ב.                   סך של 10,000 ש"ח בגין נזקי רכוש.

ג.                    שכ"ט השמאי - 1734 ש"ח.

ד.                   סך 25,000 ש"ח עבור כל אחד מהם.

2.                  הנתבע מס' 1 בכתב הגנתו טען שלא היה בעל הזכויות בדירה, אלא בנו, זוהר גפני שהיה בעלי הדירה עד למכירתה לנתבע מס' 2 ביום 1.7.07.  כפי שפירט הדירה היתה מושכרת לשוכרים שונים במהלך השנים. בחורף שנת 2007 פנו התובעים וטענו שקיימת בעית רטיבות בדירתם שמקורה במרפסת המצויה בדירת בנו.הוא ביצע איטום במקום ומאז לא היתה כל תלונה מצד התובעים.

3.                  נתבע מס' 2 טען  בכתב הגנתו שרכש הדירה ממר זהר גפני ביום 1.7.07 וקיבל החזקה ביום 31.8.07. בחודש נובמבר 2007 ביצע שיפוצים בדירה אולם לא קיבל כל תלונה מצד התובעים בגין נזק לדירתם כתוצאה משיפוצים אלה.

            כן הגיש הנתבע הודעת צד ג' כנגד זוהר גפני, בנו של נתבע מס 1.

4.                  בדיון ההוכחות שהתנהל ביום 10.10.10 נחקר המהנדס גוכמן שנתן חוות דעתו מטעם התובעים, כן נחקר התובעת.  בהמשך היום הסכימו הצדדים שבית המשפט יימנה מומחה מטעם בית המשפט אשר חוות דעתו תהיה מכרעת אשר יחווה דעתו בשאלה האם הנזק שנגרם למבנה דירת התובעים הינו כתוצאה מפגמים ו/או עבודות שבוצעו בדירה מס' 13 וכן מה עלות התיקונים.

            לאחר שהתקבלה חוות דעת מומחה בית המשפט - המהנדס יעקב דובדבני הסכימו הצדדים לסכם טענותיהם.

5.                  דיון משפטי:

            מומחה בית המשפט המהנדס דובדבני מגיע למסקנה שהנזק רובו ככולו בדירת התובעים נובע מליקוים בדירה מס' 13 (הדירה העליונה ) למעט נזק מזערי של חדירת רטיבות אפשרית מסדקים בקירות. עוד קובע המומחה שעלות תיקון הנזק מגיעה לסך של 4000 ש"ח. מאחר והצדדים הסכימו שחוות דעת מומחה בית המשפט תהא מכרעת כפי שפירטתי לעיל, אזי מקבלת אני חוות דעת המומחה כפי שפירטתי לעיל בכל הנוגע לסיבת הנזק והעלות הכספית לתיקון הליקוי.

6.                  התובעים טענו שנגרם להם נזק נוסף לרכוש :

            נזק למזרונים, לכלי מיטה לבגדים ניירות, מסמכים ותמונות- לא הוצגו כל ראיות לענין זה, לא תמונות המעידות על הנזק,  או חוות דעת שמאי, משכך על דרך האומדנא ניתן לפצותם בסך של 1000 ש"ח.

7.                  עוגמת נפש :

            טוענים התובעים לכך שנאלצו להתגורר במשך כשנתיים בדירה מעופשת ורטובה, כן טוענים שלא יכלו לארח את נכדיהם בדירה שכן הוריהם חששו שיגיעו לדירה. לאור האמור לעיל בדבר גובה הנזק, איני סבורה שהתובעים הוכיחו נזקים אלה.

            מה גם שבכתב התביעה צוין סכום התביעה ללא עוגמת הנפש, כך שהתובעים למעשה לא שילמו אגרת בית המשפט כלל על הסכום שדרשו עבור עוגמת נפש. על דרך האומדנא יש מקום לפצותם בסך של 1,000 ש"ח.

8.                  חלוקת האחריות בין הנתבעים:

            על מי מוטל הנטל לשאת בנזקי התובעים? מחוות דעת מומחה בית המשפט עולה שככל הנראה הנזק אירע כתוצאה מהצפה במרפסת דירה מס' 13 בשנת 2008 בעת החלפת הריצוף במהלך שיפוץ במרפסת שבוצע על ידי הנתבע מס' 2. (ראה סעיף 5ג' לחוות דעתו).